בוגרים כותבים

בקורס ההתמחות של פיקפיק נפגשו מטפלים ותיקים ומנוסים עם כאלו שזה אתה סיימו את לימודיהם. אנו מביאים לכם את יוחאי (הותיק) ונטע (הצעירה והמקסימה...)

יוחאי:

שמי יוחאי וולפין, אני מטפל ברפואה סינית ומרצה במכללת מדיסין.
את לימודי הרפואה הסינית סיימתי בשנת 2003, ובמשך השנים חיכיתי לרגע הנכון על מנת להרחיב עוד את הידע ולהתמחות בתחום הילדים.
כשהתחלתי לברר איפה כדאי ללמוד התמחות בילדים, הגיעו אלי המלצות חמות ממטפלים ומהורים רבים על רויטל לב ארי. התחלתי ללמוד אצל רויטל לפני שנה, ואני מסיים את הקורס בימים אלה.
כבר במפגש הראשון עם רויטל, הבנתי שהקורס הוא לא קורס התמחות רגיל. הקורס משלב הרבה מאד פרקטיקה ואבחון מעשי עם ידע תיאורטי.
במהלך השנה נחשפנו גם להסתכלות של הרפואה המערבית שהעבירה ד"ר זוהר שלו ביחד עם רויטל, כך שיכולנו לקבל פרספקטיבה מקיפה של כל סימפטום  שבחנו הן מהיבט סיני והן מהיבט מערבי.
רויטל שמה דגש על  רמת ה Earth וה Heaven, ונותנת גם למטפלים וותיקים מימדים נוספים על רמת MEN הנפוצה במחוזותינו.
החלק היישומי בקורס, יחד עם הגישה  של רויטל לילדים ולעולמם הייחודי, גורמים לי להרגיש היום שלם יותר כמטפל. במפגש עם ילדים אני מסתכל על כל ילד מתוך מכלול הגישות הללו, יכולת האבחון שלי התרחבה וכמטפל זה מה שעושה את ההבדל!

יוחאי וולפין, מטפל ומורה לרפואה סינית

נטע

סיימתי לימודי רפואה סינית... מה עכשיו? בייבי סטפס...

עוד מפגישת הייעוץ הראשונה שעשיתי בקמפוס ברושים, ידעתי שמה שאני הכי רוצה, זה להיות כבר בתום הלימודים (שהתבררו כמאוד אינטנסיביים) של ארבע שנות לימודי רפואה סינית, בכדי שאוכל להמשיך בכיוון בו בחרתי מבעוד מועד – רפואה סינית לילדים. השנים בקמפוס ברושים עברו מהר, ולא רק בגלל שהזמן רץ כשנהנים, אלא הוא רץ כשהזמן מועט לעומת כל המבחנים והמטלות, שעשו עבודה יפה מאוד בלתת לי קרקע פוריה להמשךהדרך בעולם מופלא. במהלך שנה ד', פניתי לרויטל לב-ארי, לבקש שתהיה המנחה החיצונית שלי בעבודת הגמר, וכך היה. מה שלא לקחתי בחשבון, זה שרויטל תשלח אותי שוב ושוב לבחון את מה שעשיתי, לבחן-להוסיף-ולהעמיק. בכל פעם מחדש, חשבתי שזהו, הגעתי לעומקם של הדברים, כיסיתי הכול מכל זוית אפשרית, וזהו-עכשיו זה מושלם! אבל לרויטל תמיד היה מידע נוסף רלוונטי, ובכל מפגש יצאתי עם חומר למחשבה, ובעיקר עם הרבה מאוד שיעורי בית. זה הזמן שבו גיליתי שרויטל – יסודית. כשעבודת הגמר שלי היתה מוכנה, הבנתי עד כמה למדתי מהאישה הזו, ששולטת לא רק בידע מדהים, אלא גם בעלת "משקפיים" מיוחדות שמאפשרות לה לראות הכול בעיניים סיניות, בין אם זה חום בכבד, אש מתכתית, שריפה ביערות הכרמל, או בכלל צונאמי ביפן. והדבר שהפליא אותי ביותר, הוא שבמהלך הזמן המועט שביליתי בחברתה, היא הצליחה לפתוח גם אצלי משהו לגבי החשיבה, וראייה בעיניים סיניות. לא היה לי ספק שהיא תהיה מורתי להמשך הדרך.

כשהתחיל סוף-סוף הקורס ברפואה סינית לילדים, הבנתי עד כמה ארבע שנים של לימודי רפואה סינית הן רק הבסיס, ועם כמה שהבסיס שקבלתי הרגיש מקצועי ומקיף, התחלתי להרגיש קצת אבודה. זה קצת הרגיע לראות שהמושגים החדשים בלבלו גם משתתפים אחרים בקורס. פתאום התחלנו להבין למה הנקודה המסוימת הזאת עושה את מה שהיא עושה, ומצד שני למדנו גם דברים שגרמו לנו לחשוב אחרת על נקודות אחרות, ולהבין מדוע לא משתשמים בהן לתפקוד שחשבנו. חלק מהדברים החדשים, גרמו למעט לחץ ובלבול בהתחלה אבל נראה היה שזה מרגיע את כולם לראות שיש להם שותפים לתחושות הללו. רויטל שמרה על שלוות נפש לנוכח הלחץ של תלמידיה, ומשיעור לשיעור העמיקה אתנו וחזרה על מושגים ועקרונות עד שהתחלנו להבין. בסבלנות אין קץ, רויטל למדה בכל שיעור דברים חדשים, וחזרה על חומר שלא "ישב טוב", וגם אם נאלצה לחזור כמה פעמים על אותו הדבר, היא עשתה זאת, עד שנבין, כי רויטל – יסודית. ואולי רק במבחן אמצע הקורס, תוך כדי שאני עונה על אינספור שאלות אמריקאיות (כי רויטל הרי יסודית), ופותרת מקרים, רק אז הבנתי שאני "מרכיבה משקפיים" שמאפשרות לי ראייה סינית, שגם בלי מחברת צמודה, ובלי לנסות ולזכור בעל פה, אני מבינה את העולם הזה. המבחן הוא מה שהעניק לי בטחון להתחיל ולטפל בילדים באופן רשמי ולא רק בילדים של חברים וקרובי משפחה.

החצי השני של הקורס זרם ממקום של בטחון רב יותר, כל המושגים שבהתחלה נראו כל כך מסובכים, אלה שחזרנו עליהם שוב ושוב מכל מיני זוויות, כבר הרגישו טבעיים. כבר הרגשתי שאני שולטת בחומר שכבר נלמד וצמאה להמשך בכדי שאוכל לקבל ידע נוסף לאבחנות, וכלים נוספים לטיפול. הצפיות אצל רויטל במהלך החלק השני של הקורס כבר לא הצריכו כל-כך הרבה שאלות, כי בשלב זה כבר יכולתי לאבחן חלק מהמקרים לבד, ולהבין מדוע היא בחרה בנקודה בה בחרה. וגם כשבחרה בשתיים או שלוש נקודות, יכולתי להבין למה. התחושות שלפני המבחן המסכם היו שלמדנו כל-כך הרבה, ומה הסיכוי שזה באמת יושב בראש בצורה מסודרת, ומה הסיכוי שאפשר ליישם את זה גם במבחן המציאות? אבל תוך כדי המבחן בכיתה, כבר הרגשתי שכן, הבסיס של הרפואה הסינית לילדים מסתדר לי טוב בראש, המושגים שחזרנו עליהם שוב ושוב (כי רויטל – יסודית) כבר ברורים לי,  ה"משקפיים" עובדות!

ועכשיו, עם ה"משקפיים" שרויטל העניקה לי בזכות היותה יסודית, אני מרגישה בטוחה לקרוא לעצמי מטפלת ברפואה סינית לילדים. ולמרות כל הידע והכלים החדשים, אני עדיין שמחה לקבל הדרכה והכוונה, כי הדרך להיות כמו רויטל עודנה ארוכה. וזה השלב בו אני מעריכה עוד יותר את מבנה הקורס, היות ועכשיו יש לי את ההזדמנות לטפל אצל רויטל במסגרת סטאז', כי למה לוותר על ההזדמנות ללטש את המשקפיים? במיוחד אם זה בצורה כך-כך יסודית.. 

תוכלו לקרוא כאן כמה מילים מבוגרים שלמדו עם רויטל לפני מספר שנים